Yekke
Member
השרשת זן אאוטדור ישראלי
עמוס סילבר חברנו החליט שזה רעיון טוב לזרוע את ישראל במלא קנאביס בר
הרעיון הוא ליצור זן ישראלי שישרוד בטבע הישראלי כצמח בר
אז מה העצה של חברי הפורום בנושא?
אני חושב שצריך להקפיד לזרוע זרעים איכותיים כדי שהזן שישתרש בטבע יהיה אש ולא חשאב.
בשביל שתיל אחד לדאוג לו אני ממליץ על לשפוך שק קומפוסט, חיפוי קש אם אפשר וכופתיות בקר בתור דשן (דיסקיות קקי פרות)
יש להעדיף אזורים עם שמש חלקית עד מלאה עם מקור מים קבוע יחסית - ליד נחלים או אזורים מושקים.
יש סבירות טובה שיהיה יותר קל לבסס את הקנאביס כעשב בשדות חקלאיים מאשר בטבע הצחיח.
מה דעתכם?
עמוס סילבר חברנו החליט שזה רעיון טוב לזרוע את ישראל במלא קנאביס בר
הרעיון הוא ליצור זן ישראלי שישרוד בטבע הישראלי כצמח בר
שתיל מכל צרכן.
די ברור לכולם שאם קנאביס יגדל כצמח בר ללא תלות בהתערבות אנושית ("בר-קיימא") זה יהיה צעד קריטי מבחינת זמינותו לציבור ומבחינת יכולת השלטון להמשיך במלחמתו בצמח, גם או בעיקר ברמה המורלית זה מסמן סוף ברור.
אז איך גורמים לזה לקרות? (למי שאין חשק להרבה מילים ומתעניין בשורה התחתונה, דלגו לפסקה האחרונה..).
בגלל אופי הרבייה של צמח הקנאביס והסטטיסטיקה של שרידותו ב'גרילה' במשך 6-8 חודשים, רוב הניסיונות של מעשני ותומכי הצמח עד היום לא הניבו תוצאה שיש לה משמעות "קיימותית" ברמה הלאומית או אפילו האזורית (ברמה האישית-חברתית לעומת זאת ישנם דיווחים על תוצאות מעולות)
בעיקרון מה שצריך זה כמות גדולה ככל האפשר של צמחים מושגחים קלות (עשרות אלפים ומעלה), ושאחוז מסוים מהם יהיו זכרים שיפרו את הנקבות ויזריעו אותן. השאיפה היא שלפחות אחוז מסוים מאותם עציצים שלעיל ישאירו אחריהם כמות נכבדה של זרעים שיתפתחו לדורות המשך. צמח שגדל את פרק הזמן הנ"ל אמור לספק אלפים רבים של זרעים.
כדי לנצל את מקסימום פוטנציאל הגדילה וכדי להגדיל את סיכויי השורשים להגיע לעומקים שבהם הם יכולים לשתות מעט גם בקיץ החם, התקופה המומלצת לשתילה היא לקראת עונת האביב. בזמן שהגשמים עדיין מופיעים מדי פעם, אבל עיקר הקור והסערות מאחורינו. שתילה מוקדמת יותר עלולה לסכן את השתיל הקטן בעתות סערה וקור, ומאוחרת יותר גם מבזבזת זמן גדילה וגם מקרבת את הסיכון לטווח החם, שגם בו לשתילים רכים לא הכי קל לשרוד.
נניח שרק 20% מצרכני הקנאביס יהיו מעוניינים לקחת בזה חלק ונניח שרק ל-20% מתוכם יהיו בפועל זרע ורק אחד לכל אחד, עדיין מדובר על סביבות ה-20,061 שתילים. מסה קריטית פוטנציאלית לכל הדעות אם כל אותם שתילים יהיו באותו פרק זמן ובפריסה ארצית רחבה. כמובן שניתן להגיע למספרים פי כמה וכמה, עניין של רמת התגייסות לעניין ומציאת זרעים.
בנוסף אפשר וכדאי לנצל את הזמן שנותר עד אז לתכנון והשקעת מחשבה לגבי מיקומים ודרכי טיפול נוחות ויעילות.
למי שיש ידע ורצון לסייע להצלחת המבצע מוזמן לפנות אליי לקראת בניית שלד איכותי להפצת הרעיון וביצועו בצורה היעילה ביותר.
הרעיון המדובר כאן הוא לא בסגנון "שתול ושכח" אלא יותר בסגנון "יש לך שתיל אחד בלבד לדאוג לו, בערך 10 דק' שבועיות", מה שיגדיל סטטיסטית את סיכויי ההישרדות מ(נניח) 20% ל(נניח) 80%.
אז עד לחודשים מרץ-אפריל-מאי, שכל אחד יעשה השתדלות להשיג זרע אחד לצורך העניין, אם אפשר 5/10 או 100 זה יהיה נפלא. ביותר.
שבוע טוב
אז מה העצה של חברי הפורום בנושא?
אני חושב שצריך להקפיד לזרוע זרעים איכותיים כדי שהזן שישתרש בטבע יהיה אש ולא חשאב.
בשביל שתיל אחד לדאוג לו אני ממליץ על לשפוך שק קומפוסט, חיפוי קש אם אפשר וכופתיות בקר בתור דשן (דיסקיות קקי פרות)
יש להעדיף אזורים עם שמש חלקית עד מלאה עם מקור מים קבוע יחסית - ליד נחלים או אזורים מושקים.
יש סבירות טובה שיהיה יותר קל לבסס את הקנאביס כעשב בשדות חקלאיים מאשר בטבע הצחיח.
מה דעתכם?
