angeldust30
Member
אהלן חברים,אז אחרי העדרות ממושכת והפסקה ארוכה מגידולים חזרתי 
בעיקרון הסטאפ שבחרתי להריץ זה סטאפ של קוקוס גס וזה סוג הרצה לפסולת,אני לא ממחזר את המים.
יש שלושה ארונות הפרחה.
אחד של 1.20 על 1.20
אחד של 80 על 80
ואחד של 60 על 60
שני האמהות יושבות כל אחת מתחת לפלורסט,אחד של 62 וואט והשני של 120 וואט,כל פעם שאני רוצה להוציא ייחורים מאמא כלשהיא אני מעביר אותה לפלורוסנט של ה 120 וואט וככה אני מרגיע את האמא שאני לא ממש מחפש להוציא ממנה ייחורים כרגע.
חלק מהזנים שהבאתי לא ממש אוהבים להיחתך אז החלטתי להפריח אותם במקום לנסות להוציא ייחורים כי נראה שזה הורג אותם לאט ובטוח,כמובן שהפנגוס גנאטס לא עזרו להם בכלל.
אז למי שלא מכיר יש לי כמה מחלות בגידולים שלי שאני נוטה לעשות כי אני עצלן... כן אני מודה אני עצלן
אין לי ממש ניקוז... אמממ.... טוב זה פקטור חשוב לתקן לפעם הבאה
יש לי בעיה שאני לא מסוגל לגדל כמות נכונה של זנים לשטח ואז תמיד יוצא לי צפוף ברמות על וסוג של גונגל... כנראה משם המקורות שלי,לא יודע.
הסיבובים הבאים הולכים להכיל את השיפורים הבאים.
סידור ניקוז ראוי כדי שאוכל להשקות כמו בנאדם,כרגע אני משקה ידנית את הקוקוס,כן ידנית.
זה המון עבודה אבל אני לא משקה יותר מפעם ביומיים בדרך כלל,כן זה עוד דבר הזוי שאני עושה בקוקוס
הזן שנראה כמו גונגל ומוזר זה האלדורדו של נירוונה.
הוא סאטיבה לחלוטין לדעתי וזמן ההפרחה שלו מפגר.באזור ה 13 שבועות.
בכנות חשבתי שזה זן אחר עד שבדקתי את עצמי והבנתי שאין סיכוי שזה הזן שאני חושב והבנתי שנפלתי על זן אחר ועם זמני הפרחה ארוכים בהרבה.
מצד אחד הוא מיוחד מאוד,מי שיש לו עיניים טובות ויצליח להבין מהתמונות יראה שיש שלב שהוא מגדל רק עלה אחד ושיחס העלים לעומת פרחים שלו מפגר לעומת סאטיבות שזה הזוי ביותר.מכיוון שהוא לא הפסיק לגדול ולגדול ולגדול הגובה של הייחורים יצאו משליטה ונאלצתי להיות קצב איתם ופשוט לכופף כל פעם את הטופים,גם תוך כדי הפרחה,מה שיצר לך וקצת הוציא סימנים של הרמיז,לא משהו קשה אבל רואים שהם בסטרס קל מכל הסיפור הזה.
הייחורים בתמונות הם כולם צוקולופ קוש של דיאןאיי לדעתי.הצוקולופ ממש אוהב להיחתך אז בינתיים אין בעיה להוציא ממנו שפע,גם האלדורדו אוהב להיחתך אבל הוא כרגע פחות מעניין אותי,לא הכי פרקטי לעשות מחזורי ייחורים עם סאטיבה של 13 שבועות פריחה,זה דורש יותר מידי ארונות הפרחה.
הארון השני הקטן יותר שצילמתי הוא ארון שמלא רק באלדורדו וזה הארון שעובד הכי טוב עם הזן הזה,מכיוון שהזן מאוד ארוך ארונות קצרים אידיאלים בשבילו כי אין לו המון עלים שמסתירים אחד מהשני וזה מנצל את האור הכי טוב איתו,הם לא יכולים ליפול לצדדים וזה יוצא כיסוי מאוד טוב לפי מה שנראה מהתגובות שלהם בינתיים.
הארון השלישי הוא ארון משולב שלושה זנים כרגע.
הגדול שם זה בלו אוגי שגם לא ממש אהב את החיתוכים שלי אז החלטתי להפריח אותו.
שלושה אלדורדו והשאר זה כבר ייחורים של צוקולופ קוש שהכנסתי להפרחה כבר.
אני משתמש בדשנים של הסי כבר שנים,מה שכן נראה לי שהם שינו את הפורמולה שלהם כי אני לא זוכר שפעם הם היו מנחיתים לי את הפיאייץ כל כך.
כרגע אני לא ממש עובד עם הקוקוס כמו שמומלץ גם בגלל שהניקוז שלי לא קיים ואני נאלץ לעשות הכל ידני ומבחינת טפטפות והשקייה אני לא הכי אוהב את הרעיון ששתי נקודות יטפטפו על המצע שלי כי אין לי ספק שזה לא ישקה את כל העציץ,בקוקוס במיוחד אם הוא מגיע יבש מאוד המים יכולים פשוט לדלג על אזורים ואני מעדיף לוודא שהוא מקבל מים לכל המצע.
העציצים הם סמארט פוטס,פעם ראשונה שהשתמשתי בהם והטעות הכי קשה שעשיתי איתם זה שלא נתתי להם מספיק אויר מסביב וזה יוצר עובש.הטעות השנייה זה כמובן החוסר בניקוז שגם יוצר עובש.מה שהביא לי את הפנגוס גנאטס.
כרגע הצלחתי לשרוד עם כל החרקים והם בשליטה אבל תמיד קיימים ובקוקוס זה מפריע מאוד לצמחים הצעירים עד לרמה שהם מפסיקים לגדול,גם הלמון סקאנק וגם הבלו אוגי שניהם היו על סף מוות ואז החלטתי שהם חייבים לעבור לעציץ גדול יותר כדי לאפשר לשורשים לגדול וגם העברתי אותם להפרחה כי לא היה להם כבר טוב במצב הנוכחי וזה באמת הציל אותם.
אני מניח שבסיבוב הבא אני אכניס כמות שפויה של ייחורים לכל ארון ואדאג שיהיה ניקוז נכון,מרווח אוויר בין העציצים וככה אוכל גם להשקות יותר.
אני גם שוקל לעבור עכשיו לחברת דשנים אחרת.עדיין לא החלטתי איזה.
מקווה שתהנו ואני אשמח לשמוע תגובות התגעגעתי.
התמונות הראשונות כאן הם של הצוקולופים עם קצת טיפות בוקר עליהם
אחריהם הארון הגדול עם האלדורדו גונגל
אני אוסיף בפוסטים הבאים את שאר התמונות כי זה מוגבל לחמש כל פעם
בעיקרון הסטאפ שבחרתי להריץ זה סטאפ של קוקוס גס וזה סוג הרצה לפסולת,אני לא ממחזר את המים.
יש שלושה ארונות הפרחה.
אחד של 1.20 על 1.20
אחד של 80 על 80
ואחד של 60 על 60
שני האמהות יושבות כל אחת מתחת לפלורסט,אחד של 62 וואט והשני של 120 וואט,כל פעם שאני רוצה להוציא ייחורים מאמא כלשהיא אני מעביר אותה לפלורוסנט של ה 120 וואט וככה אני מרגיע את האמא שאני לא ממש מחפש להוציא ממנה ייחורים כרגע.
חלק מהזנים שהבאתי לא ממש אוהבים להיחתך אז החלטתי להפריח אותם במקום לנסות להוציא ייחורים כי נראה שזה הורג אותם לאט ובטוח,כמובן שהפנגוס גנאטס לא עזרו להם בכלל.
אז למי שלא מכיר יש לי כמה מחלות בגידולים שלי שאני נוטה לעשות כי אני עצלן... כן אני מודה אני עצלן
אין לי ממש ניקוז... אמממ.... טוב זה פקטור חשוב לתקן לפעם הבאה
יש לי בעיה שאני לא מסוגל לגדל כמות נכונה של זנים לשטח ואז תמיד יוצא לי צפוף ברמות על וסוג של גונגל... כנראה משם המקורות שלי,לא יודע.
הסיבובים הבאים הולכים להכיל את השיפורים הבאים.
סידור ניקוז ראוי כדי שאוכל להשקות כמו בנאדם,כרגע אני משקה ידנית את הקוקוס,כן ידנית.
זה המון עבודה אבל אני לא משקה יותר מפעם ביומיים בדרך כלל,כן זה עוד דבר הזוי שאני עושה בקוקוס
הזן שנראה כמו גונגל ומוזר זה האלדורדו של נירוונה.
הוא סאטיבה לחלוטין לדעתי וזמן ההפרחה שלו מפגר.באזור ה 13 שבועות.
בכנות חשבתי שזה זן אחר עד שבדקתי את עצמי והבנתי שאין סיכוי שזה הזן שאני חושב והבנתי שנפלתי על זן אחר ועם זמני הפרחה ארוכים בהרבה.
מצד אחד הוא מיוחד מאוד,מי שיש לו עיניים טובות ויצליח להבין מהתמונות יראה שיש שלב שהוא מגדל רק עלה אחד ושיחס העלים לעומת פרחים שלו מפגר לעומת סאטיבות שזה הזוי ביותר.מכיוון שהוא לא הפסיק לגדול ולגדול ולגדול הגובה של הייחורים יצאו משליטה ונאלצתי להיות קצב איתם ופשוט לכופף כל פעם את הטופים,גם תוך כדי הפרחה,מה שיצר לך וקצת הוציא סימנים של הרמיז,לא משהו קשה אבל רואים שהם בסטרס קל מכל הסיפור הזה.
הייחורים בתמונות הם כולם צוקולופ קוש של דיאןאיי לדעתי.הצוקולופ ממש אוהב להיחתך אז בינתיים אין בעיה להוציא ממנו שפע,גם האלדורדו אוהב להיחתך אבל הוא כרגע פחות מעניין אותי,לא הכי פרקטי לעשות מחזורי ייחורים עם סאטיבה של 13 שבועות פריחה,זה דורש יותר מידי ארונות הפרחה.
הארון השני הקטן יותר שצילמתי הוא ארון שמלא רק באלדורדו וזה הארון שעובד הכי טוב עם הזן הזה,מכיוון שהזן מאוד ארוך ארונות קצרים אידיאלים בשבילו כי אין לו המון עלים שמסתירים אחד מהשני וזה מנצל את האור הכי טוב איתו,הם לא יכולים ליפול לצדדים וזה יוצא כיסוי מאוד טוב לפי מה שנראה מהתגובות שלהם בינתיים.
הארון השלישי הוא ארון משולב שלושה זנים כרגע.
הגדול שם זה בלו אוגי שגם לא ממש אהב את החיתוכים שלי אז החלטתי להפריח אותו.
שלושה אלדורדו והשאר זה כבר ייחורים של צוקולופ קוש שהכנסתי להפרחה כבר.
אני משתמש בדשנים של הסי כבר שנים,מה שכן נראה לי שהם שינו את הפורמולה שלהם כי אני לא זוכר שפעם הם היו מנחיתים לי את הפיאייץ כל כך.
כרגע אני לא ממש עובד עם הקוקוס כמו שמומלץ גם בגלל שהניקוז שלי לא קיים ואני נאלץ לעשות הכל ידני ומבחינת טפטפות והשקייה אני לא הכי אוהב את הרעיון ששתי נקודות יטפטפו על המצע שלי כי אין לי ספק שזה לא ישקה את כל העציץ,בקוקוס במיוחד אם הוא מגיע יבש מאוד המים יכולים פשוט לדלג על אזורים ואני מעדיף לוודא שהוא מקבל מים לכל המצע.
העציצים הם סמארט פוטס,פעם ראשונה שהשתמשתי בהם והטעות הכי קשה שעשיתי איתם זה שלא נתתי להם מספיק אויר מסביב וזה יוצר עובש.הטעות השנייה זה כמובן החוסר בניקוז שגם יוצר עובש.מה שהביא לי את הפנגוס גנאטס.
כרגע הצלחתי לשרוד עם כל החרקים והם בשליטה אבל תמיד קיימים ובקוקוס זה מפריע מאוד לצמחים הצעירים עד לרמה שהם מפסיקים לגדול,גם הלמון סקאנק וגם הבלו אוגי שניהם היו על סף מוות ואז החלטתי שהם חייבים לעבור לעציץ גדול יותר כדי לאפשר לשורשים לגדול וגם העברתי אותם להפרחה כי לא היה להם כבר טוב במצב הנוכחי וזה באמת הציל אותם.
אני מניח שבסיבוב הבא אני אכניס כמות שפויה של ייחורים לכל ארון ואדאג שיהיה ניקוז נכון,מרווח אוויר בין העציצים וככה אוכל גם להשקות יותר.
אני גם שוקל לעבור עכשיו לחברת דשנים אחרת.עדיין לא החלטתי איזה.
מקווה שתהנו ואני אשמח לשמוע תגובות
התגעגעתי.התמונות הראשונות כאן הם של הצוקולופים עם קצת טיפות בוקר עליהם
אחריהם הארון הגדול עם האלדורדו גונגל
אני אוסיף בפוסטים הבאים את שאר התמונות כי זה מוגבל לחמש כל פעם
