What's new
  • Happy Birthday ICMag! Been 20 years since Gypsy Nirvana created the forum! We are celebrating with a 4/20 Giveaway and by launching a new Patreon tier called "420club". You can read more here.
  • Important notice: ICMag's T.O.U. has been updated. Please review it here. For your convenience, it is also available in the main forum menu, under 'Quick Links"!

ייבוש קטיף ויישון

מקווה מאוד לא להיתקל בעובש, אין לי אופציה להתחיל גידול חדש בזמן הקרוב, וזה יהיה ממש מבאס לזרוק את כל העבודה שלי לפח.

אני לא רואה סיבה שזה יקרה כי הטמפרטורה והלחות נמצאים בדיוק בטווח האידיאלי ליישון, אבל זה עדיין מאוד מדאיג.
 

Dr happy

Member
כל כך מבלבל כל הקטע הזה של הייבוש, על כל שני מגדלים יש שלוש שיטות.
יש שאמרו לפחות שבועיים,ויש כאלה שאמרו לא יותר מ-10 ימים.

בסוף החלטתי ללכת לפי שבירת הענף, כרגע רק כמה באדים קטנים עמדו בקריטריון(אחרי 8 ימים אני חושב), אז הכנסתי אותם כבר לצנצנת שאפתח ל-10 דקות ביום...חשבתי שבפריחה היה להם ריח חזק, אבל זה כלום לעומת מה שיוצא מהצנצנת, ריח מאוד אינטנסיבי של פירות, מקווה שהטעם יהיה בהתאם.

אולי שבוע בא יהיה אפשר להכניס כבר את הבאדים הרציניים.

כן אני יודע שהניקיון לא פרפקט, אבל היה קשה למקד את העיניים אחרי שמונה שעות, כבר קשה לשים לב. =\

View attachment 151199 View attachment 151200

היי
נראה מעולה
ולפי דעתי השיטה שלך הכי נכונה
ייבוש איטי, ולא בתנור
עד שהמקל נשבר
ולצנצון
אם עושים את היבוש הראשוני תוך כמה ימים ובהדרגה הפרח לא אמור להיות קריספי מתפורר
קריספי מתפורר לפי דעתי טוב רק אחרי קיורין של חודשיים ,אז אין מה לעשות וכל פרח יגיע למרקם הזה
זאת דעתי בלבד

יורס
האפפי
 

fonzee

Weed Cannasaur
Moderator
Veteran
כל כך מבלבל כל הקטע הזה של הייבוש, על כל שני מגדלים יש שלוש שיטות.
יש שאמרו לפחות שבועיים,ויש כאלה שאמרו לא יותר מ-10 ימים.

בסוף החלטתי ללכת לפי שבירת הענף, כרגע רק כמה באדים קטנים עמדו בקריטריון(אחרי 8 ימים אני חושב), אז הכנסתי אותם כבר לצנצנת שאפתח ל-10 דקות ביום...חשבתי שבפריחה היה להם ריח חזק, אבל זה כלום לעומת מה שיוצא מהצנצנת, ריח מאוד אינטנסיבי של פירות, מקווה שהטעם יהיה בהתאם.

אולי שבוע בא יהיה אפשר להכניס כבר את הבאדים הרציניים.

כן אני יודע שהניקיון לא פרפקט, אבל היה קשה למקד את העיניים אחרי שמונה שעות, כבר קשה לשים לב. =\

View attachment 151199 View attachment 151200
הגיזום נראה בסדר גמור.
אני מעדיף להשאיר טיפה עלים ולא לאנוס את הבאדים ולשבור מלא קריסטלים בדרך.

הם נראים בסדר. פתח פעם ביום - יומיים ותראה שהם לא לחים. אם כן, תשאיר את הצנצנת בלי מכסה ללילה.

מה שכן, אל תמלא את הצנצנות עד הסוף. תן איזה 20% של אויר למעלה שיהיה מקום ללחות להיבנות מחוץ לפרחים.


תנסה למקד את העיניים אחרי 4 שעות של גיזום אינטנסיבי עם ג'וינט ביד ובירה ליד הכיסא.
 
ד"ר האפי: אני מקווה שההודעה ההיא עם התנור לא הדאיגה אותך, מה שייבשתי היה חתיכה ממש קטנה, וזה היה רק כדי לבחון את ההשפעה באותו שלב של הפריחה.
לרוב אני אדם מאוד סבלני, ואוהב לעשות דברים שהסבלנות משתלמת בהם.
אגב, הבאדים היו בדיוק במצב שאתה מתאר, יבשים אבל עדיין "גמישים" ולא מתפוררים.

פונזי: תודה על העיצות, אני אזכור את זה להבא כשמישהו(לצערי לא אני בזמן הקרוב) יצטרך עזרה במניקור. P=

והנה תמונה לדרך של קצת באבל שסיננתי לפני כמה ימים(כן יצא קצת מזוהם):
123.jpg
 

Dr happy

Member
ד"ר האפי: אני מקווה שההודעה ההיא עם התנור לא הדאיגה אותך, מה שייבשתי היה חתיכה ממש קטנה, וזה היה רק כדי לבחון את ההשפעה באותו שלב של הפריחה.
לרוב אני אדם מאוד סבלני, ואוהב לעשות דברים שהסבלנות משתלמת בהם.
אגב, הבאדים היו בדיוק במצב שאתה מתאר, יבשים אבל עדיין "גמישים" ולא מתפוררים.

פונזי: תודה על העיצות, אני אזכור את זה להבא כשמישהו(לצערי לא אני בזמן הקרוב) יצטרך עזרה במניקור. P=

והנה תמונה לדרך של קצת באבל שסיננתי לפני כמה ימים(כן יצא קצת מזוהם):
View attachment 151226

היי
אתה יכול לשתף קצת איך אתה משתמש בשקי האיסוליטור ?
הדיון עלה פה בעבר, אך אשמח אם תשתף קצת...
מה הכוונה למשל ב: "יצא קצת מזוהם"
האם הכוונה שיש חור בשק או משהו כזה ?

יורס
האפפי
 

fonzee

Weed Cannasaur
Moderator
Veteran
תהנה איתו!
אני אוהב לייבש אותו כראוי (מעל הסופח לחות שלי או בקופסא סגורה עם סופח לחות) ולהשתמש בו כאבקה על הגראס בג'וינט.

מכל התמציות אני הכי אוהב את הג'יפה שנשארת על האצבעות. אני אוגר אותם בקפדנות יקית וכל פעם הם עושים את העבודה.
 
בכיף,

בעקרון השתמשתי ב-5 שקים: 220, 160, 120, 73 ו-25
דבר ראשון הקפאתי את כל הגזם והפרחים הממש קטנים ואווריריים, את החמסות הגדולות וחמסות קטנות שלא היה בהן שרף העפתי.
אחרי שהם היו קפואים לכמה ימים(לא בגלל שזה הזמן שצריך, סתם בגלל שלא יכלתי לעשות את זה לפני), לקחתי דלי גדול בו שמתי את השקים לפי הגודל, שפכתי שקית קרח גדולה, מים, ואז חצי מהגזם, ערבבתי את הכל עד שכל הגזם היה שקוע ורטוב, חזרתי על התהליך פעם נוספת.
בשלב הזה הבאתי מקדחה עם ראש שנועד לערבוב(בלי פינות חדות) וערבבתי איתה במשך 17 דקות, לאחר הערבוב נתתי לכל התערובת לנוח במשך 20 דקות כדי שכל השרף יישקע, והתחלתי לסנן.
את המשקעים שנשארו הוצאתי בעזרת כרטיס אשראי בעדינות, אח"כ רק גיליתי שהרבה יותר טוב לרכז את את העיסה עם שפריצר, ככה גם אין סיכוי שתשבור חלק מהשרף ובאמת לא יישאר כמעט כלום על השק.

לגבי מזוהם, הכוונה הייתה שבגלל שקירבתי מדי פעם את המערבל לדפנות, ביחד עם הקרח זה נראה לי טחן קצת את העלים וגרם לזה שחלקים ירדו לרמות הנמוכות יותר בשקים וזיהם את השרף שנשאר בחתיכות מיקרוניות של עלים, אחרת הייתי מקבל תוצר בהיר יותר, למרות שב-73 הוא יצא יחסית סבבה, שזה אמור להיות הכי איכותי, כל הראשים השלמים נעצרים שם.

הריח שלו פירותי ומדהים.

ובחנתי את השקים במיקרוסקופ, אין בהם חורים או משהו, נראה שהם עשויים מצויין, למרות המחיר הנמוך של הערכה, 40$ לשקים של 5 גאלון.

פונזי: יש לי גם כדור חמוד ביותר של מה שנשאר על המספריים והידיים.
 

fonzee

Weed Cannasaur
Moderator
Veteran
אני לא מקפיא את הגזם. שהוא קפוא ומרסקים אותו הוא מתפרק לפירורים שיכולים לעבור את השקים.
אני שם קרח, מים קרים ומערבב 10 דקות. אחר כך אני עושה שטיפה שניה של 15 דקות.

פעם אחרונה שרפתי 2 מיקסרים ככה אז נראה לי שגם אני אקנה את הראש הזה למקדחה.
 
נתתי לו להפשיר זמן מה, הוא לא היה קשה שערבבתי אותו.

אני מכיר כאלה שהשתמשו בשיטה הזו כמה פעמים וטענו שקיבלו את אותו משקל, וכאן לא צריך מקדחה, נראה לי שזה מה שאעשה פעם הבאה.
 

fonzee

Weed Cannasaur
Moderator
Veteran
לערבב עם מוט?
נראה לי יותר קל בקנה מידה שלנו לעבוד עם מקדחה או מיקסר.

כל השאר אני עושה בערך אותו דבר, רק פחות בעדינות.
 
רק קח בחשבון שגם עם מקדחה צריך לעשות הפסקה כל כמה דקות אם אתה לא רוצה לשרוף אותה, לי היא ממש התחממה אחרי 4 דקות עבודה רצופה.
 

Dr happy

Member
תודה רבה
Kabalah Kush
חידשת לי על השפריצר, נשמע רעיון מעולה

באופן אישי התוצר אצלי יוצא עם ריח מוזר, לא משהו ברור, אבל בטוח לא מזכיר וויד או פירות כמו הפרחים
לפי דעתי כי השתמשתי בגזם יבש והרבה חתיכות לא רצויות נכנסו לתהליך

יורס
האפפי
 
עדיף להכין את הבאבל או אייסולייטור מגזם טרי,ההבדלים מאוד גדולים
מבחינת ערבוב אפשר לערבב גם ידנית עם כף מעץ במשך חמש עשרה דקות ואז להניח לזה עשר דקות
זה יוריד בדיוק את אותו הכמות
אם תסתכל על רוב השיטות שמדגימים בחול,ברובם אין ממש מנועים חזקים,למשל יש מכונה של החברה שהמציאות את הבאבל באגז שהיא כמו מכונת כביסה שפשוט מזיזה את המים והקרח במעגלים אבל מאוד איטי...
הרבה פחות ממקדחה
בכל מקרה בארץ לרוב אני שומע על אנשים שמשתמשים עם מקדחה שזה נחמד ונוח אבל אפשר גם ידנית לערבב זה הוציא לי בדיוק אותו כמות
מבחינת איכות שום באבל שהכנתי מגזם קפוא יצא נקי וטוב כמו גזם טרי ישר לאחר הגיזום אז מומלץ מאוד לעשות כאשר זה עוד רטוב ושאת תהליך הייבוש הבאבל יעשה רק לאחר העיבוד.. ולא הקפאה ואז הפשרה ועיבוד או הקפאה וישר עיבוד
שני המצבים האחרים מוציאים תוצר דיי מלוכלך ולדעתי גם חוסמים למרכיבים אחרים לרדת

מבחינת החומר האיכותי זה ממש לא הולך להיות לך קבוע,לפעמים ה-75 יהיה לך הכי טוב,ולפעמים ה-45 שבכלל אין לך שם בשק,אבל נגיד שזה בא ביחד עם ה25 ,בכל זן יש הצטברות קאנאבינואידים בגודל אחר,כלומר בסאטיבה יהיה לך חומר יותר איכותי וכמות יותר גדולה ממנו ב-75 מיקרון ובאינדיקה זה יהיה ב-45
סתם דוגמא אבל ככה זה עובד,כל זן והמיקס שלו של מיקרונים שונים
מבחינת הכי טעים זה לרוב האזור של ה-75 כי השאר זה יוצא בד"כ סטלה מאוד קשה... לפעמים גם לא נעימה
בהולנד כשאתה מסתכל בד"כ ה-75 מיקרון נראה הכי להיט... לפחות מבחינת הניסיון שלי
בכל מקרה לדעתי אפשר להוריד שם כמה שלבים כמו למשל אם יש לך 220 ו-160 אתה יכול לוותר על ה-220 ולהישאר רק עם ה160
אני אישית לא מעשן את ה-160 זה בעיקר מאסה של צמח בלי הרבה סאטלה שם... מעט מאוד מהניסיון שלי
וכל מה שמתחת מבחינתי עדיף להשאיר ביחד,כלומר אני מעדיף לעשן באבל שה25,45 ו75 מיקרון יהיו ביחד....כאשר אתה מפריד את הקאנאבינואידים אתה מקבל השפעות שונות לחלוטין ולרוב יותר רחוקות ממה שהצמח המקורי עושה כי אתה מפריד בין המיקרונים... בין הריאקציה הכוללת
זה לא אומר שיש חובה לעשות ככה אבל אני אוהב לקבל בחשיש עדיין את האישיות של הצמח שלי רק בריכוז יותר קבוע ונקי מכמה שיותר רעלים

קבלה - מבחינת ייבוש הסיבה שיש היום דעות שונות זה כי פשוט אנשים החליטו ככה
לפני יותר מעשר שנים אם היית עובר בין פורומים שונים היית רואה בדיוק את אותו זמן ייבוש,לתלות הפוך,לשים בפינה חשוכה,לרוב עדיף שטח שזהה לשטח שבא הצמח גדל מבחינת נפח,ונותנים לו 3 שבועות
מספר שרירותי ומאוד לא מחייב אבל זה הבסיס שלימדו בשנים ההם
מאז אנשים נהיו חסרי סבלנות והמציאו שזה גם טוב לפני... אחלה לבריאות באמת מאחל לכל האנשים האלה לשרוף את הקטיף שלהם על פארש
אני מוכן לחכות יותר זמן בשביל להנות מהטעם והסאטלה של הצמחים,אני מגדל כמה חודשים אז אני לא יכול לחכות שלושה שבועות כדי שהם יהיו יבשים כמו שצריך?
אין שוק חוק בעולם שאתה חייב לייבש איזה שהוא זמן,וההבדלים בין התנאים הסביבתיים יכולים מאוד לשנות את כמות הימים,במדינות חמות ולחות השלושה שבועות ירוצו הרבה יותר מהר ובמדינות קרות זה יהיה הפוך אז איך אפשר לקבוע זמן קבוע גלובלי....
אני רק יודע שאני לא יכול לסבול את הטעם של ירוק כשהוא עדיין לא יבש מספיק... הוא עושה לי צרבות ומה לא... ממש לא נהנה לעשן אותו ככה
אולי אני פשוט מגיב ככה כי ראיתי אנשים זורקים קטיפים של חודשים לפח על טמטום מוחלט
ראיתי פעם חבר שייבש את הפרחים עם אש
פשוט שרף אותם מכל הצדדים עד שזה כמעט נעלם והיתפורר ואז הוא ערבב את זה עם הטבק...
הכי גועל שיכלתי לראות..... והוא עשה את זה לכל הקטיף שלו וקטיף של בערך חצי קילו נעלם בשבועיים...
זה כמובן מקרה קיצוני ולא תנור אבל זה הלקח שאני למדתי על בשרי.. לראות איך אנשים אחרים מבזבזים את כל הירק שלהם על פארש...
 
:)ד"ר האפי: אין בעד מה.


נשמע מוזר מה שאתה אומר לגבי האינדיקה, כי ממה שקראתי עד עכשיו דווקא האינדיקה הוא זה שמייצר ראשי שרף גדולים יותר, ככה שאם כבר התוצר הכי טוב באינדיקה יגיע מעל ל-73
מיקרון( 90 מיקרון בסט של 8 שקים אני מניח), למרות שלא מצאתי מקור מדעי לזה, רק קונצנזוס בתוצאות כשחיפשתי על הנושא, אז אולי זה לא נכון...

לגבי העניין של הגזם הטרי, אבל אני לא מצליח להבין למה יש ייתרון לגזם טרי, הקור אמיור לסייע לשרף להיפרד מהגזם ביתר קלות, אז במקרה הכי גרוע ההקפאה אמורה להיות עבודה מיותרת כי הקרח בדלי כבר עושה את זה מספיק טוב, אני לא מבין למה זה הורס.

אני לא בא להטיל ספק בתוצאות שלך, פשוט מעניין אותי אם אתה יודע למה זה קורה...

בעניין החבר שלך, נראה לי מוזר שאנשים שמתכוונים להשקיע כל כך הרבה זמן וכסף בגידול לא טורחים לעשות מחקר בסיסי, זה אפילו לא דורש מאמץ או זמן רב כשיש כלי כמו גוגל, מסוג הדברים שהייתי מוריד כאפת שטות למישהו בעקבות דבר כזה.
 
לגבי המיקרונים - כתבתי שם סתם דוגמא,אז תתייחס למה שאתה יודע... רק הסברתי שיש הבדלים בינהם ובין כל זן בכללי ושאני אישית מעדיף לשמור אותם ביחד ולא להפריד בינהם כי זה מאבד קצת מהאישיות של כל העניין
למה זה פוגע אין לי מושג אני יכול רק לנחש שזה קשור להקפאה ופגיעה בקריסטלים בעקבות ההקפאה...
כמו שאם אתה פוצע את הצמח אתה מוריד מהאיכות שלו ,ברגע שאתה מקפיע אתה קופא עליו צורה אחרת שיכול להיות ששוברת אותו ואז הוא לא נפרד טוב מהמאסה... אולי כשאתה מקפיא חלק מהמסה של הצמח הופך להיות מסיס במים ואז אתה מלכלכת וסותם למעשה את הבלילה שלך עם הרבה לכלוך
אין לי מושג
כל מה שאני יודע זה שבפעם הראשונה שהכנתי אייסולייטור או באבל לא ממש משנה השם יצא לי מטורף...
הכנתי מגזם טרי של הבלוברי של דאטש פאשן... הצמח עצמו יצא לו משהו הוא קיבל טונה של כוויות בגידול אבל יצא קטיף גדול ממנו ומלא שאריות... אז הכנתי ממנו ישר חשיש... ויצא לי פסיכי
כאילו זה נראה כמו חננה כזה שאתה אוסף לגוש :) חחח שיש חננה כזה...
זה היה מדהים.... אני וכמה חברים כולנו עשינו איזה שתיים שלוש ראש מזה וזה היה אדיר...
מאז יצאו לי רק פחות טובים מזה ולדעתי הסיבה היא בגלל שזאת הפעם היחידה שעבדתי מטרי ולא מקפוא..
שום דבר מקפוא לא יצא קרוב לטרי והישתמשתי בצמחים שהיה להם הרבה יותר קריסטלים בסיבוב השני
סימן טוב לדעת שיצא לך נקי גם זה המהירות שבא המים מתאדים מהחום...
כלומר אם לקח לחשיש שלך כולה איזה שלוש שעות להיראות חום מגניב כזה ולהידבק אחד לשני אז כנראה שיצא לך להיט...
אם לוקח לו הרבה זמן להיתייבש והוא לא נדבק טוב וקל לפורר אותו כשהוא לח אז רוב הסיכויים שיצא לך מלוכלך...
ככל שיותר קשה להיתעסק איתו כשהוא רטוב ככה יצא לך טוב יותר :)
בכל מקרה אני ממליץ בחום להכין חשיש,זה מלמד אותך איך להיסתכל על חשיש שאתה קונה בארץ קצת יותר טוב....
ככל שאתה מכין יותר חשיש אתה רואה הבדלים בין הזנים
למשל הבלוברי יצא לי חננה שחורה חומה מגניבה... כמו סוג של טופי כהה
ודווקא ללאפינג בודהה יצא משהו יותר כמו מסטיק קרם כזה בטעם מנגו מדהים....
אין על להכין חשיש מהגזם... כל פעם שאני עושה את זה יש לי תור של חברים שרוצים שאני אכין להם ראש...
אתה ממש יכול לראות איך בנאדם מזגזג מהר חזרה לתור כדי להצליח לגרד עוד ראש מזה :)
תכלס זה כנראה גם האהוב עליי...
ודרך אגב האבסורד של הבנאדם ששרף את הקטיף שלו זה שהיה לו מלא ידע...
זה היה לפני עשר שנים בערך והוא גידל את זה בהידרו עם סקרוג...
היה לו ארון יחסית קטן שהניב הרבה מאוד והיה מאוד מוצלח.. אבל איך שהוא הוא הצליח להרוס את זה בסוף...
ועד היום אם תשאל אותו כמה זמן לייבש הוא ימליץ לך משהו שטותי
זה הסיבה שיש היום כל מיני ימים שונים ולא אומרים לך "שים שלושה שבועות הפוך ותעזוב אותו"
ככה היו מלמדים את כולם פעם,היה כתוב לייבש שלושה שבועות אז אנשים ייבשו שלושה שבועות
אני לא רואה בזה שום דבר רע.. זה לא שאני מחכה בכוח שלושה שבועות... אני טועם פרחון קטן בהפרשים של שבוע עד שאני מרגיש בטעם את מה שאני מחפש פלוס מינוס...
כלומר אם זה אמור להיות בטעם לימון אסבסט אז אני מחכה עד שהטעם של הלימון אסבסט יוצא... והוא תמיד יוצא
אני לא חושב שאצל מישהו אחר זה שונה
זה פשוט עניין של תשומת לב...אני בד"כ תולה אותם ובטוח שבשבוע הראשון אני לא עושה שום דבר חוץ מלאוורר טיפה את החדש,אני לא שם מאוורר אני פשוט שם את הענפים אחד אח לא קרובים מידי כדי שלא יגעו ודואג לאוורר את החלל ידנית פעם אחת ביום שיצא הריח והלחות מהחדר
אחרי שלושה ארבעה ימים אני עוזב את החדר לגמרי
בעיקרון בימים הראשונים אחוז גבוה מאוד מהלחות יוצא ולאחר מכן זה מאט את הקצב... ככה שאת עיקר העובש אתה עלול לקבל בהתחלה אם לא תפריד בין הענפים ותשאיר את כל הלחות הראשונית שם בפנים...
לאחרי שבוע אני מתחיל להיסתכל על הפרחים ולגעת בהם... ממש פעם ביומיים ככה גם כן לרוב לא ממהר.. לרוב מחכה שבועיים ופשוט אחרי שבועיים מתחיל לטעום פרחים קטנים...
הקטנים מתייבשים יותר מהר מהגדולים אז בכללי עדיף להתחיל מהקטן לגדול וגם לדעתי אם אתה מנקה את המכשיר או מעשן בגוינט ודואג באמת להרגיש את הטעם שלו אתה יכול להרגיש מהטעם עוד כמה זמן בערך נשאר לזה....
בהתחלה זה מאוד חריף הכלורופיל שעוד נשאר ולאחר מכן זה מתעדן וכמעט נעלם.. ברגע שזה נעלם ומתחילים להרגיש את הטעם של הפרחים אז אני לרוב פותח את הברז... אולי יום יומיים אחרי ,בד"כ כשהטעם מתחיל לצאת אני מעביר לצנצנת,אני אישית לא משאיר בכלל מקום בצנצנות,ככה אני למדתי
ברגע שאתה משאיר מקום עם אויר אתה למעשה אוגר מראש כבר אויר בפנים שיכול להיווצר בו יותר לחות
לא יודע למה אנשים אחרים עושים אחרת אבל בשיטות קיורינג שאני קראתי כולם אומרים למלא את הצנצנת תמיד כמה שניתן עד הסוף וכל פעם שיש טיפה הצטברות לפתוח לצפוף ולהוסיף עוד פרחים עד שהצנצת מלאה לחלוטין בלי מקום עם אויר כלוא
ברור שעדיין יהיה בזה אויר אבל הרבה פחות מאשר אם היה חלל פתוח
לא מתכוון להיתווכח על זה,אין לי שום ביסוס מדעי מלבד הספרים שקראתי שאמרו שככה הם עושים את זה והסבירו למה
אבל הרעיון הוא לא לשים פרחים לחים שם אלא פרחים שכבר במצב של בערך 20% לחות עד 12%..... ומשם לוקח הרבה זמן עד שאתה מגיע לאחוזים יותר נמוכים מזה...
 
אז לפי מה שאתה מתאר יצא לי חשיש סבבה ב-73, הוא הפך לפלסטלינה ממש מהר, ונשאר במצב הזה...

אה ועוד שאלה, אם אני לא רוצה לעשן את זה נקי, איך אני מערבב את זה עם הטבק בצורה יעילה?
כי נראה לי שהוא יימס מהר מדי בחימום.
 
חחחחחחח אני מרגיש כל כך זקן
כשהתחלתי לעשן כל החברים שלי היו מפוררים את החשיש שלהם לא מחממים..
אז במעשי אתה פשוט יכול להשאיר אותם במצב מפורר ולהכין ראש ראש
ראש ראש רק בגלל שזה חומר מאוד חזק ובד"כ לא יוצא הרבה ממנו אם אתה רק משתמש בשאריות אז כל פרור שווה! :)
כאילו אחרי שאתה מצליח לשים אותו על הבד האוורירי ולסחוט בעדינות את רוב הנוזלים ממנו.. לא יודע איך אתה עושה את זה אני פשוט משתמש בנייר אפייה ולוחץ ממש בעדינות וכל פעם מזיז אותו ..
לא יעיל במיוחד ויש כזה בד שמתאים לזה יותר אבל אין לי אותו
אז אני פשוט משתמש בנייר אפייה כדי שלא ידבק לי יותר מידי על המשטח והנוזל יוצא רק ממש מעט כי נייר אפייה לא סופח כמעט בכלל
ואז אתה מפורר את זה לפרורים קטנים כדי שיתייבש טוב
אז כשאתה מפורר את זה לפירורים קטנים אתה יכול פשט להשאיר אותו במצב הזה וכל פעם להכין לך ראש איכותי ביותר :)
תאמין לי עם הירוק טוב והחשיש שעשית נקי אין שום סיבה למהר... :)
כל ראש נותן לך סטירה יפה....
וכן אם זה נדבק לך טוב זה סימן דווקא שזה נקי ולא מלוכלך
תחשוב על זה,אם יש לך חומר מאוד דביק אם משהו מלוכלך הוא פשוט נדבק מסביבו ומונע ממנו להידבק עם שאר החתיכות האיכותיות...
אם כל הפירורים נדבקים בקלות יצא לך טוב :)
כמה שיותר בקלות יותר טוב... כלומר ככל שתקלל יותר בשלב של הכנת הפירורים.. "סעמק פירור שחרר כבר מהמספריים... אררר!!" זה סימן שיצא לך טוב :)
 
Top